"משכנכס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט)

א.  מקור השם אדר, כחודשים רבים אחרים, הינו בבבל. ישנה סברה כי אדר בבבל היה שם של אליל, אולם רוב החוקרים מזהים את השם אדר במקורו בשפה האכדית שהיא אדרו (ADDARU). פירושה של מילה זו חושך או אפילה. הסיבה הינה שחודש אדר הינו חודש חורפי (היום הווי עובדה) בו הימים יותר חשוכים.

ב.  איכא דסברי כי המילה אדר מקורה בשפה האוגרית, שם קיימת המילה אודר (ו' בשורוק)  U'DAR, פירושה בעברית "גבורה". בארמית שהייתה נהוגה בבבל הייתה מילה זהה ושם הפירוש היה "גורן"

ג.  מעניין שהמילה אדר מופיעה בתנ"ך אבל לא כשם חודש אלא כשם אדם פרטי , נאמר בספר דברי הימים א' (פרק ח פסוק ג): "ויהיו בנים לבלע-אדר וגרא ואביהוד"

ד.  חודש אדר הוא האחרון בשנה העברית המתחילה בחודש ניסן, או החודש השישי בשנה המתחילה בתשרי.

ה.  חודש אדר רגיל מונה 29 ימים. בלוח העברי ישנן שנים מעוברות בהן שני חודשי אדר, אדר ראשון ואדר שני. בשנים מעוברות אדר א' מונה 30 יום ואדר ב' מונה 29 ימים.

ו.  בשנה מעוברת בו האדר השני הינו "הרגיל" חלים בו כל אירועי החודש ,תענית אסתר ופורים, או אירועים מיוחדים כגון י"א באדר (יום ביריה, יום תל חי, יום שחרורה של אילת). בנושא אחד אין נוהגים כך והוא ציון ימי זיכרון לנפטרים, ימים אלה מצויינים באדר א'. יש הנוהגים לאמר קדיש אחר נפטר מקרבה ראשונה בתאריך הפטירה ובשני החודשים.

ז.  מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים. רש"י בפירושו במסכת בבא מציעא (דף ק"ו עמוד ב') כותב : "באדר מזל דגים מתחיל לעלות". חז"ל אמרו: גם מזלם של ישראל מתחיל לעלות בחודש הזה, שנמשלו ישראל לדגים, שהדגים חיים במים ותורה משולה למים.

ח.  כמה אירועים מיוחדים חלים בחודש אדר. בא' באדר, בזמן שבית מקדשנו היה קיים, היו מכריזים על תרומת מחצית השקל לקניית קרבנות שהועלו במקדש. בתאריך זה היו מודיעים שיש להסיר את זרעי הכלאיים מן השדות ומן הכרמים. הסיבה לכך הייתה שבעונה המתחילה בחודש אדר יכול האיכר להבחין בזרעי הכלאיים.

ט.  שני תאריכים ייחודיים חלים בחודש אדר. בז' אדר מקובל כי הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו. בקהילות רבות נהגו חברי "חברא קדישא" להתענות ולאחר שאומרים סיום מסכת, נוהגים ליסב לסעודת מצווה. חצרות חסידיות שונות נוהגים להתענות בז' באדר ולומר סדר תיקון מיוחד. יש המציינים את ט' באדר כיום "מחלוקת לשם שמים". הם רואים בתאריך זה יום "סכסוך בונה" לציון הוויכוחים ההלכתיים שבין בית הלל ובית שמאי. חלק מחילוקי הדעות הביאו ל"ע לסכסוך אלים שהביא למותם של אלפי תלמידי חכמים . לכן מוכרז צום ביום זה. בפועל לא מתקיים נוהג זה . כמובן בי"ג אדר צום "תענית אסתר" ולאחריו פורים ושושן פורים.

י.  במסכת תענית (דף כ"ט עמוד א') נאמר: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". מנהג שמחת החודש מיום ראש החודש אימצו בני הישיבות ותלמידי התיכונים. את ראש החודש מציינים בשירה וריקודים. ממנים "רב פורים" שינהיג את חבריו מיום זה, יאמר "דברי תורה היתוליים" בשבת שקודמת לפורים וכמובן במסגרת "ונהפוך הוא" יהא רב הישיבה בחגיגות הפורים. יש בתי ספר שהתלמידים מרבים בחודש אדר במשי קונדס שונים, המתקבלים בהבנה ע"י מוריהם. שיהיה לנו חודש מבורך מלא שמחה וצהלה.